תשלומים מחשבון-לחשבון (A2A) – מגמות בעולם ובישראל, בכך ניתן לחסוך אלפי שקלים בעמלות סליקת אשראי

שיטת התשלומים שהיתה נפוצה בעולם – תשלומים באמצאות כרטיסי אשראי הולכת ופוחתת.

על פי מחקרים בינלאומיים תשלומים בהעברה בנקאית ללא עמלת סליקה תופסת יותר ויותר תאוצה בעולם מכמה סיבות: ביטחון , הוזלה משמעותית בעלויות סליקה ועוד.

הטכנולוגיה הפיננסית מתפתחת בקצב מהיר, ואיתה גם האופן שבו אנו מבצעים תשלומים. יותר ויותר אנשים ועסקים מעדיפים להעביר כספים ישירות מחשבון לחשבון (Account-to-Account Payments), ללא צורך במתווכים כמו כרטיסי אשראי או מזומן. בשנים האחרונות החל מהפך רגולטורי שנועד לקדם בנקאות פתוחה ותשלומי A2A בישראל. ביוני 2024 חוקק "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים", המכונה לעיתים רפורמת התשלומים או ייזום תשלומים. חוק זה נועד להגביר את התחרות בשוק התשלומים הריכוזי בישראל ולאפשר כניסת חברות פינטק, ארנקים דיגיטליים ושחקנים חדשים לתחום.
אם היה למישהו ספק, החוק הזה שם את החותם על העובדה שהעברות בנקאיות  מסמנות את הדור הבא של תשלומים בעולם העסקי – שיטת תשלום שמביאה איתה יותר שקיפות, עלויות נמוכות ונוחות מוגברת לכל הצדדים, אבל לא נטולת אתגרים.

מהו תשלום בהעברה בנקאית ישירה?

תשלום בהעברה בנקאית הוא תהליך תשלום שבו הכסף מועבר ישירות מחשבון הבנק של המשלם לחשבון הבנק של המוטב, ללא צורך באמצעי תשלום נוספים כגון כרטיסי אשראי, פלטפורמות צד שלישי או המחאות. היתרון העיקרי של שיטה זו הוא הפשטות והמהירות שלה, מה שמאפשר תהליכי תשלום יעילים יותר.

רפורמת התשלומים

"חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים", המכונה לעיתים רפורמת התשלומים, שחוקק ביוני 2024, נועד להגביר את התחרות בשוק התשלומים הריכוזי בישראל ולאפשר כניסת חברות פינטק, ארנקים דיגיטליים ושחקנים חדשים לתחום. החוק יוצר משטר רישוי לנותני שירותי תשלום (בפיקוח רשות ניירות ערך), ומחייב את מערכות התשלומים הבנקאיות להיפתח עבור אותם גורמים מורשים.

כדי לתמוך במעבר ל-A2A, רגולטורים נוספים נערכים: רשות המסים, למשל, מתכננת מעבר לחשבוניות אלקטרוניות בזמן אמת (מודל הדיווח המיידי למע"מ) בשנים הקרובות, מה שעשוי להשתלב היטב עם תשלומי Request to Pay – החשבונית תופק דיגיטלית והתשלום עליה יתבצע מיידית דרך אותה מערכת.

מיתרונות ההעברה הבנקאית

לרפורמה החדשה יש יתרונות מאד משמעותיים למשקי הבית ולחברות הפינטק:

1. הפחתת עמלות תיווך וסליקה –  כרטיסי אשראי וגופים פיננסיים אחרים גובים עמלות גבוהות על עסקאות, בעוד שהעברה בנקאית מציעה חלופה זולה יותר. למשל, בארה"ב צוין כי עמלת עסקה ברשת FedNow היא כמה סנטים בודדים בלבד, לעומת ~3.5% בעסקת כרטיס. חסכון זה משמעותי במיוחד בעסקאות B2B בסכומים גבוהים, ומאפשר לספקים לצמצם את העלויות או לגלגל את ההנחה ללקוח.
2. תשלום מהיר וזמינות מיידית – ההעברות הבנקאיות מבוצעות באופן ישיר וללא עיכובים, בקלות רבה למשלם ובמהירות לבית העסק, מה שמסייע לעסקים לנהל את תזרים המזומנים שלהם בצורה יעילה יותר. הכספים מזוכים בחשבון המוטב באופן מיידי וזמינים לשימוש תוך שניות, 24 שעות ביממה ובכל ימות השבוע, בניגוד לכרטיס אשראי, שבו הספק ממתין לעיתים יום-יומיים (או יותר) עד ההתחשבנות והזיכוי הסופי, ובניגוד לצ'קים העלולים להתעכב ימים ואף לחזור. מהירות זו משפרת את תזרים המזומנים של עסקים ומאפשרת להם לפעול בגמישות גבוהה יותר.
3. בטיחות גבוהה יותר –  בעידן של גניבת מידע וכרטיסי אשראי, העברה בנקאית מציעה רמת אבטחה גבוהה יותר ומפחיתה את הסיכון להונאות. העברת A2A מבוצעת כ-Push Payment (תשלום נדחף על ידי המשלם) ולא כ-Pull על ידי הספק. המשמעות היא שאחרי שהכסף עבר, העסקה סופית ולא ניתן לבצע חיוב חוזר (Chargeback) כפי שקיים בכרטיסי אשראי. בכך קטן הסיכון לסוחרים מביטולי עסקה חד-צדדיים. בנוסף, תשלומי A2A באמצעות בנקאות פתוחה דורשים מהמשלם הזדהות מול הבנק שלו ואישור מפורש, מה שתורם להפחתת הונאות המבוססות על פרטי תשלום גנובים – אין מספר כרטיס שאפשר לנצל לרעה, וכל עסקה מאומתת ישירות על ידי הבנק. מחקרים מראים כי חברות שמאמצות תשלומים דיגיטליים מפחיתות טעויות ידניות ומשפרות את יעילות מחלקת הכספים.
4. תמיכה ברגולציות חדשות – מדינות רבות מקדמות פתרונות תשלום מתקדמים, שמבוססים על מערכות פיננסיות פתוחות (Open Banking) , המאפשרות קישור ישיר בין חשבונות בנק של לקוחות ושל עסקים.
5. גמישות במודלי תשלום – הפתרונות החדשים מאפשרים מודלים שלא היו אפשריים קודם לכן. למשל, תשלומים מחזוריים דינמיים (VRP) באמצעות A2A נותנים לחברה יכולת לחייב לקוח בסכום משתנה עד תקרה מוסכמת, ללא צורך בהרשאה מחדש בכל פעם – דבר המשלב את היתרונות של הוראת קבע עם גמישות גבוהה יותר.

הזדמנויות ואתגרים בהעברות בנקאיות

למרות היתרונות הרבים, קיימים אתגרים משמעותיים שמעכבים את אימוץ ההעברות הבנקאיות כאמצעי תשלום מוביל:

• יכולות טכנולוגיות – מערכות התשלומים הקיימות צריכות להשתפר כדי להיות נוחות פשוטות, מהירות ואוטומטיות כמו אמצעי תשלום אחרים, וזה מצריך קידום טכנולוגי משמעותי:
  • תשלומים חוזרים  – (Recurring Payments) עסקים רבים עובדים עם מודל של מנויים חודשיים (כמו שירותי סטרימינג, ביטוחים, או SaaS). בעוד כרטיסי אשראי מאפשרים חיובים אוטומטיים, במערכת העברות בנקאיות זה פחות פשוט ויש צורך לפתח מנגנון שמאפשר לחייב לקוח על בסיס חודשי ללא צורך באישור מחדש בכל פעם.
  • תשלומים מיידיים – (Instant Payments)  הכסף בהעברות בנקאיות לא תמיד עובר באופן מיידי, במיוחד אם מדובר בבנקים שונים. כדי שהתשלומים הללו יתחרו בכרטיסי אשראי, נדרשת מערכת שתומכת בהעברות ומתן אישורים בזמן אמת.
  • אינטגרציה עם מערכות חשבונאות וERP- בארגונים– עסקים צריכים שהמערכות שלהם יוכלו לנהל תשלומים בצורה אוטומטית ולשייך אותם לחשבוניות, לקוחות והוצאות. בנקים צריכים לפתח API שמתחבר למערכות הפיננסיות של עסקים בצורה קלה.
  • אבטחת מידע וזיהוי משתמשים – בגלל החשש מהונאות, צריך לפתח אמצעי אימות חזקים, כמו זיהוי דו-שלבי ואימות ביומטרי, שיבטיחו שההעברות מתבצעות בבטחה.
  • תשלומים חוצי-גבולות – (Cross-Border Payments)  העברות בינלאומיות עשויות לקחת מספר ימים והן כרוכות בעמלות גבוהות. כדי להפוך את ההעברות הבנקאיות לאלטרנטיבה אטרקטיבית, יש צורך בטכנולוגיות שמייעלות תשלומים בין מדינות ומוזילות את העמלות.

• מנגנוני הגנה על הצרכן –  העברה בנקאית שונה מדרכי תשלום אחרות במנגנוני ההגנה על הצרכן, מה שהופך את מנגנוני ההגנה בהעברה בנקאית לפחות נגישים ומיידיים ביחס לאמצעי תשלום אחרים. אלה מחייבים את הצרכנים להיות זהירים יותר בעסקאות מסוג זה:
  • היעדר מנגנון חיוב חוזר – (Chargeback) בניגוד לכרטיסי אשראי, שבהם ניתן לבצע חיוב חוזר במקרה של עסקה לא תקינה או הונאה, העברה בנקאית לרוב חד-כיווניות וקשה לביטול. אם התשלום הועבר, בדרך כלל נדרש תהליך מורכב יותר כדי להשיב את הכסף.
  • תלות בבנק ובגורמים פיננסיים – פתרונות כמו PayPal, Apple Pay או כרטיסי אשראי, מספקים שירותי הגנה מובנים ללקוח, אך בהעברה בנקאית הצרכן תלוי במדיניות הבנק, שלעיתים לא תומכת באופן מובהק בהשבת הכסף במקרה של סכסוך.
  • תהליכי בירור ממושכים – במקרים של טעויות או מחלוקות, תהליך בירור והחזר כספים דרך בנקים עשוי להיות ארוך ומורכב יותר מאשר דרך חברות אשראי, שם קיימים מסלולים מובנים וברורים יותר ליישוב מחלוקות.
  • חוסר בתיווך צד שלישי – העברה בנקאית פועלת באופן ישיר בין שני חשבונות בנק, מה שמפחית את רמת הפיקוח וההתערבות של צד שלישי שמסייע בדרך כלל בהגנה על הצרכן.
  • רגולציה משתנה לפי מדינות – בעוד שכרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים כפופים לרגולציות ברורות בתחום ההגנה על הצרכן, ההגנות על העברה בנקאית משתנות מאוד בין מדינות, מה שמוביל לחוסר אחידות בזכויות הלקוחות.
  • נגישות ואמינות – כדי שהעברה בנקאית תהפוך לפופולריות יותר, היא צריכה להיות זמינה לכל סוגי הלקוחות ולהציע נוחות מרבית בזמן התשלום.
  • תחרותיות ומודל תמחור – פיתוח מודלים לתמחור, שיתמרצו עסקים וצרכנים להשתמש בהעברה בנקאית בצורה רחבה יותר.

העתיד של התשלומים הדיגיטליים בישראל

ככל שהרגולציה והתשתיות הטכנולוגיות ממשיכות להתפתח, העברות בנקאיות צפויות להפוך לאמצעי תשלום שכיח יותר הן במסחר הקמעונאי והן בעסקאות גדולות בין עסקים. בעולם מסתמנת מגמה ברורה. עם כניסת מערכות פיננסיות פתוחות (Open Banking) הצרכנים והעסקים יוכלו ליהנות מתשלומים ישירים, מאובטחים ומהירים יותר.

לאור המגמות העולמיות והתשתית הרגולטורית החדשה, ישראל ניצבת בפני שינוי משמעותי בתחום התשלומים העסקיים. בבואנו להעריך את התפתחות התחום בשנים הקרובות, יש להתבונן הן בכוחות המניעים שיעודדו אימוץ רחב של A2A, והן באתגרים העלולים לעכב את התהליך.

כוחות שדוחפים קדימה:

• דחיפה רגולטורית ותשתיתית: בנק ישראל והמחוקק כבר הציבו את אבן הפינה – החוקים וההנחיות קיימים, ומערכות התשלומים עוברות שדרוג. המחויבות של הרגולטור ברורה: ליצור "שוק תשלומים מתקדם שיעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות". בנוסף, עם הפיכת תקן התשלומים ISO 20022 לבסיס, המערכת בארץ תהיה תואמת למערכות בחו"ל, מה שיקל על שילוב ישראל במגמות גלובליות (למשל חיבור לדרישות תשלום חוצות גבולות בעתיד).
• חסכון בעלויות לעסקים: יוקר העמלות של סליקת כרטיסים בישראל (כ-1.2%–2% בעסקאות מקומיות, ויותר מזה בבינלאומי) מניע עסקים לחפש חלופות זולות. כל עסק שמגלגל מחזור משמעותי בכרטיסי אשראי משלם כיום עשרות עד מאות אלפי שקלים בשנה בעמלות. פתרונות A2A שיוכלו לצמצם עלות זו לכמה אגורות להעברה יהיו אטרקטיביים מאוד. מדובר בחסכון ישיר לשורת הרווח של חברות, שיכול במיוחד למשוך רשתות קמעונאיות, חברות תשתית, גופי ביטוח ובריאות וכד' לבצע מעבר.
• כניסת פינטקים וחדשנות: השוק הישראלי ידוע בחדשנות הפינטק שלו, אך עד כה חברות מקומיות התמקדו בשווקים זרים עקב הרגולציה המקומית הסגורה. כעת, עם פתיחת השוק, צפויה צמיחה של פתרונות מקומיים.
• שינוי בהרגלי המשתמשים: הציבור הישראלי נוטה לאמץ טכנולוגיות פיננסיות מהר כאשר הן מוכחות כנוחות – ראינו זאת עם התפשטות אפליקציות התשלום (Bit, PayBox וכו') ועם האימוץ המהיר של Apple Pay ו-Google Pay בשנה האחרונה. ככל שעובדים ומנהלי כספים בחברות מתרגלים בחייהם הפרטיים להעברות מיידיות בנייד, הם יהיו פתוחים גם לשילוב זאת בסביבת העבודה. אם, למשל, בעל עסק קטן רגיל לקבל תשלום בביט מלקוחות פרטיים, הוא עשוי בקלות להשתכנע להשתמש באותו אמצעי לקבל תשלום מעסק אחר (B2B) אם יתאפשר. הדור הצעיר שנכנס כעת לניהול פיננסי בחברות יצפה לתהליכים דיגיטליים מהירים במקום כתיבת צ'קים או מסירת פרטי כרטיס בפקס.