נא להכיר: הוצאות מוכרות שאולי לא הכרת

מיסים הם הדרך של המדינה להתפרנס ולממן את הוצאותיה. פשוט. תכלס המשמעות היא שתשלום המיסים חוזר חזרה אליך בדרך זו או אחרת.
אבל ביננו, מי רוצה שותפות מלאה ברווח ללא יכולה בחירה?

אז לא באנו להוריד. באנו לפתוח, להסביר, לשפוך אור על הפירצה הקטנה שממתיקה את הגלולה המרה: הוצאות מוכרות. זו למעשה דרכה של המדינה לומר לך: אני נורא מצטערת שאני צריכה להיות שותפה ברווחים שלך מבלי שבחרת בכך, אז הנה השתתפותי הצנועה בתמורה לשיתוף הפעולה שלך.
אממה, חלק מההוצאות המוכרות, מוכרות אולי למדינה אבל לא לבעל או בעלת העסק שכדאי היה שיידעו שההוצאה מוכרת, כדי שגם יגישו אותה לרשויות המס.
הערכה גסה שלנו – מיליוני שקלים נשארים על הרצפה מדי שנה, רק בגלל חוסר מודעות של בעלי ובעלות עסקים. אבל INVOICE4U בשטח, אל תהיו במתח (המשפט הזה באמת יצא לנו הרגע מתחת למקלדת? :=(

אם העסק בהפסד, הוצאות מוכרות לא רלוונטיות

רק כדי ליישר קו, הרשו לנו להבהיר – הוצאות מוכרות חלות על רווח בלבד.
אם מחזור ההכנסות הוא מיליון שקלים, וההוצאות המוכרות במס הן חצי מיליון שקלים, ההכנסה החייבת תהיה חצי מיליון שקלים. לעומת זאת, אם שיעור ההוצאות המוכרות עולה על מחזור ההכנסות, הרי שהעסק בהפסד ואין להוצאות המוכרות משמעות.
אותו עיקרון חל גם על דמי הביטוח הלאומי.

אז הבנו מתי אפשר להגיש הוצאות לצורכי ניכוי במס. עכשיו השאלה היא:

מהן ההוצאות שאפשר להגיש כבסיס לחיוב מיסים?

באופן כללי, אין עסק שאין לו הוצאות. על משקל חיוב: לכל עסק יש הוצאות. בין אם מדובר בחומרים, ציוד משרדי, משכורות, עלויות שיווק ופרסום, למידה מקצועית, ספרות מקצועית ועוד ועוד. רשויות המס מצדן מעודדות בעלי ובעלות עסקים להשקיע בעסק כדי שיגדל ויתפתח, מתוך הנחה שככל שהעסק יקבל יותר, הוא יניב יותר לבעליו, וממילא גם לקופת המדינה. היקף מכירות גדול יותר שווה במרבית המקרים גם היקף הכנסות ורווחים גדולים יותר.
כבר מכאן אפשר להבין שלא כל הוצאה תתקבל כהוצאה שמטרתה עסקית שמוכרת לצורכי מס. אז מה יותר פשוט מלצטט את לשון החוק היבש. סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע כי הוצאה מוכרת לצורכי מס היא הוצאה ששימשה בייצור הכנסה. המשמעות הלחה יותר היא שרק הוצאות הרשומות בפקודת מס הכנסה, ניתן לרשום כהוצאה שמטרתה עסקית. גם כשהוצאה מופיעה בפקודה, לפעמים לא די בזה, וכדאי לקחת בחשבון שעשויים להופיע לצדה תנאים שעליהם להתקיים כדי שההוצאה תהיה מוכרת.

ומה טוב יותר מדוגמא להמחיש את האתגר לפעמים, לבחון את שאלת ההוצאה המוכרת?
שכר דירה – כן או לא מהווה הוצאה המוכרת במס?
ובכן – אם מדובר בשכר דירה עבור חלל מסחרי, או עבור נכס המוגדר כמשרד ונשכר לצורך ניהול משרד בתוכו, הרור שהתשובה לכך חיובית.
ההסתבכות מתחילה כשהשאלה נוגעת לעבודה מהבית.

אז ככה,
כדי ששכר דירה בנכס שנשכר לצורכי מגורים, יהווה הוצאה מוכרת, מספרים תנאים צריכים להתקיים: הראשון, חלק מוגדר בדירה הוקצה לטובת משרד; השני, שכר הדירה משולם כנגד חשבונית מס, או כנגד ניכוי מס במקור; השלישי, חוזה השכירות מאפשר שימוש בנכס למטרות עסקיות.
מצד שני, עבור עסק המתנהל מהבית, חלק מהוצאות הבית מהוות הוצאה מוכרת. למשל, חשבון ארנונה, חשבון חשמל, חשבון מים, חשבון גז, תקשורת. תשאלו למה! משום שרשויות המס מכירות בכך שעבודה מהבית דורשת גם שימוש בשירותי חשמל, מים, גז, תקשורת וגם שירותים עירוניים, עבורם משולמת הארנונה. יחד עם זאת, ההוצאה מוכרת כהוצאה מעורבת, המורכבת מהוצאה עסקית והוצאה פרטית, ולכן אינה מוכרת כולה אלא רק חלקה (במרבית המקרים 25% ממנה).

ואפרופו הוצאות מעורבות, יש מלא כאלה. למשל, רכב פרטי לפעמים משמש גם לנסיעה לפגישות, לכנסים, לייעוצים. אותו כנ"ל כשמדובר בנסיעות לחו"ל, ביגוד, אשל. אלה כולן הוצאות המערבבות ביזנס עם פלז'ר ומוסדרות ככאלה בתקנות המס.
לפני שנסיים, נגיד מילה או שתיים על תשלום דמי הביטוח לביטוח לאומי. לא כולם יודעים שגם אלה מוכרים בניכוי מס של 52%. יש לכך מקום ייעודי בדוח השנתי למס הכנסה, והאחוז הקבוע בחוק מקטין את ההכנסה החייבת במס, בגובה האחוז המותר מהתשלום.
זו רק תמצית. אנחנו יודעים. יש עוד קשת רחבה של הוצאות שלא תמיד מוכרות לבעלי ובעלות עסקים כהוצאות מוכרות. מדי פעם נזכיר את חלקן, ניידע, נכתוב עליהן. הגיע הזמן להרים את הכסף מהרצפה.